איך דיבור עצמי בונה והורס?
שלשום הייתי בהרצאה של יובל אברמוביץ', מחברם של כמה רבי מכר, בהם "הרשימה", הוא סיפר על התאונה שעבר בגיל 16 שהפכה אותו לנכה, הוא הפסיק לימודיו וצפה בטלוויזיה, מרוב שיעמום הוא לקח מחברת וכתב בה רשימה של חוויות שהוא רוצה לממש, כמו לטייל בעולם, כשהמורה שלו באה לבקר אותו היא בקשה להציץ במחברת, היא החלה לקרוא את הרשימה שלו והחיוך אט אט סר מפניה.
יובל תיאר לעצמו שהיא פשוט ריחמה עליו שלעולם לא ישיג דבר מהרשימה במצב החדש שבו הוא נתון לכסא גלגלים.
אבל יובל שיקם את עצמו וחזר לדרוך על רגליו ולא רק זאת אלא שהגשים את כל מה שכתב ברשימה שלו מגיל 16.
זה בזכות הדיבור העצמי שלו.
אנחנו מנהלים את החיים שלנו מתוך הדיבור העצמי שלנו. הדיבור העצמי הוא בעל הבית של התנועה או אי התנועה שלנו בחיים. דיבור עצמי מבטא את כל המחשבות והדברים שאנחנו אומרים לעצמנו.
דיבור עצמי שלילי- תסריטים שליליים, ביקורת, פחדים, עיוותים, הכללות.
כל מה שמצמצם ותוקע אותנו במקום.
דיבור עצמי חיובי- חיזוקים, פרגונים, תחושת ערך עצמי, מחמאות, תסריטים חיוביים.
כל מה שמרחיב, מחייה ומשמח.
דמו לעצמכם עץ עבות בעל גזע עבה, שורשים ארוכים ועמוקים שאנחנו משקים ומטפחים לאורך השנים. נמצאים בו כל התסריטים השליליים, הפחדים, הדרמות, האמונות התפלות, כל המשפטים שמתחילים ב "תמיד" "אף פעם" "לעולם".
דמו לעצמכם במקביל אילן רך המסמל את הדיבור החיובי, הערכה, מאור פנים, כל מה שעוד אפשרי.
בכל פעם שתבחרו להשקות את האילן הרך, חלק מהאילן העבות יקמול.
אבל יתכן שמידיי פעם תמעדו ותשקו את העץ הותיק.
גם אם תתאמצו ותעבדו קשה, יתכן ומידיי פעם תמעדו אל ההרגלים הישנים, לפגיעה, לעלבון, לבושה, להאשמה, לאשמה, לכעס, לנקמה, למילים קשות...
אם אתם עושים עבודה פנימית טובה, ההרגל הישן יתפוגג מעצמו עם הזמן, בהדרגה.
בקליניקה שלי אני מסייעת לנשים ולנערות לשנות ולנהל את הדיבור העצמי, כך שהוא יחזק את תחושת הערך והקיום שלהן ואת הבטחון העצמי שלהן.