גם לך יש כנפי רוח
"יֵשׁ לְךָ כַּנְפֵי רוּחַ" בֶּן אָדָם, עֲלֵה לְמַעְלָה עֲלֵה, כִּי כֹּחַ עַז לְךָ,
יֵשׁ לְךָ כַּנְפֵי רוּחַ, כַּנְפֵי נְשָׁרִים אַבִּירִים,
אַל תְּכַחֵשׁ בָּם פֶּן יְכַחֲשׁוּ לְךָ,
דְּרוֹשׁ אוֹתָם - וְיִמָּצְאוּ לְךָ מִיָּד.
הרב יצחק הכהן קוק, רבה הראשון של מדינת ישראל, כתב את השיר הזה במטרה לעודד אחרים להביא לידי ביטוי את יכולותיהם וכוחותיהם הפנימיים ולהאמין בעצמם, גם כאשר קשה הדרך.
זו תזכורת חשובה שעלינו להפנים שיש לנו את המשאבים שאנו זקוקים להם, עלינו לזכור זאת ולהשתמש בהם, כמו הנשר מלך העופות שבוטח בכנפיו כך גם אנו נדרשים להשתמש בהן, לא להתייאש ולא להתכחש ליכולות שבנו.
קראתי את השיר ונזכרתי בפעמים הרבות שנשים אמרו לי: "כבר אין סיכוי בגיל שלי", "כבר עשיתי הכל", "ניסיתי כל דבר", "זה בלתי אפשרי"...
מילים של ייאוש. החלטה להפסיק לעלות. בחירה שנעשתה מדעת לאחסן את החלום ולהרדימו...
שאלתי: "באמת ניסית הכל?" "אין דרך שלא ניסית?" "זה שניסית בדרך כזו אומר שאין עוד דרך?" "החלטת לוותר?" "אבל מה עם החלום...?"
אז לא!
"דְּרוֹשׁ אוֹתָם - וְיִמָּצְאוּ לְךָ מִיָּד."
כשמגיעים למסקנה שטעינו, מספיקים רק הקשבה פנימה, או רמז, כנות עם עצמנו או אפילו כוונה קטנה כדי לשנות כיוון....
במילים של הראי"ה קוק: "אפילו כשימצא אדם את עצמו טבוע עמוק מאוד ברפש החיים, ידע שההתבודדות הפנימית תמציא לו בחזרה את עצמיותו אשר אבד, ואור נשמתו ישוב אליו." ["שמונה קבצים", ד' ק"ג].
ו... לא, איני חוזרת בתשובה, רק מפזרת השראה, בטוחה כי יש מי שהמילים יגעו בליבו/ה.
