טראומה או פוביה?
שנה אזרחית חדשה היא הזמן בשבילי לעשות סדר בעסק, סיכומים, חשבונות, מע"מ... אבל זו גם הזדמנות לסגור מה שפתוח, לשחרר מה שמיותר, לזרוק מטענים וגורמי מתח.
אתחיל בסיפור מהקליניקה: ב. הגיעה אלי לקליניקה, בחורה צעירה, מרשימה, שהספיקה כבר לסיים תואר ראשון, להתחתן וללדת בן בכור, יש לה משפחה תומכת. היא ישבה והחלה לספר שבגיל ארבע היא הלכה לאיבוד בקניון בעת ששהתה שם עם משפחתה, עברו מאז 20 שנה, אך היא לא יכולה להישאר לבד לשנייה, כשבעלה עובד עד שעה מאוחרת, היא חוזרת מעבודתה אל בית הוריה וממתינה לו שם עד שיבוא: "זה כמו תהום, לא נעים לי ברמה שאני לא מסוגלת להתמודד לבד, לא לבד עם עצמי, לא לנסוע באוטובוס לבד וגם לא לעלות במעלית לבד".
זו רק דוגמה אחת למצב שבו אירוע מילדות עשוי להפוך לטראומה.
השבוע מישהי שאלה אותי: "איך אני יודעת אם עברתי טראומה?" זו שאלה מצוינת, כי יש אירועים לא נעימים שלא הופכים לטראומה, יש אירועים טראומטיים שנדחקו או כאלה שאירעו בגיל מוקדם מאוד שלא ניתן לזכור במודע.
יש תסמינים שמעידים על אירוע טראומטי כמו ניתוק, חרדה, הסתרה, שתיקה, קיפאון, בושה, הדחקה, נדודי שינה, דיכאון ועוד שעליהם אכתוב פוסט בנפרד.
יש תסמינים המעידים על פוסט טראומה כלומר נוכחות של סימפטומים קשים שמנהלים את האדם זמן רב אחרי האירוע הטראומטי: הימנעות - מכל מה שמזכיר את הטראומה, יתכן ותהיה הימנעות מזוגיות, מנהיגה, ממקומות פתוחים, מחברת בני אדם, תלוי בסוג הפגיעה. עוררות - דריכות ומתח מכל מה שמזכיר את הטראומה, רעשים, קולות, ריחות, מבטים, שעלולים לגרום לבהלה, חרדות, דיכאון, התקפי זעם. פלאשבקים - זיכרונות שעולים ואיתם התחושות, הרגשות, הקולות, הריחות של אותו אירוע קשה, חיים בתוך האדם שוב ללא שליטה.
טראומה פוגעת בתפקוד היום יומי ובמהלך החיים גם בקשרים בינאישיים.
חשוב לי להבחין בין פוביה לבין טראומה: הפוביה היא פחד מגורם ספציפי שנוצר ללא גורם או אירוע קשה בעבר כמו למשל פחד ממעליות, פחד מג'וקים. לעומת זאת טראומה נוצרה בעקבות ובגלל אירוע קשה: משבר, אובדן, אלימות, פגיעה מינית או נפשית, חרם, מצב של שליטה או איום ממושכים, תאונה, תקיפה, מחלה או טיפול רפואי קשה וממושך.
בשני המקרים ניתן לטפל. טיפול בפוביה קצר יותר ודורש מפגש או שניים וטיפול בטראומה לרוב אורך יותר זמן ותלוי בגורמים שונים כמו גם מידת החוסן הפנימי של הנפגע.
הרבה פעמים מי שנפגעה מטראומה, הולכת שנים רבות עם תחושת אשמה והמון בושה. זה מצב בלתי נסבל שגורם לסבל ומבוכה רבה. תרופות עשויות להוות הקלה לסימפטומים, אך מפתחים בהן תלות ולא משתחררים מהבעיה עצמה.
במיוחד עכשיו, לאור המצב שרק מעורר לחצים וחרדות, אני מציעה תהליך בן שמונה מפגשים לטיפול בטראומה בזום או בקליניקה שלי ברחובות בחצי מחיר לשתי נשים בלבד.
אני כאן בשבילך 0505-952932
