לחיות בשלום עם אי-ודאות
מונחה הגיעה על מנת לחזק את הביטחון העצמי שלה. באחת מהפגישות, אחרי שעה תמימה בה התאמצה להחזיק חזק את חומות ההגנה, עליהן סגרה באינספור משפטים בווריאציות שונות, ביקשתי ממנה לעצור: "אנחנו נעשה עכשיו את כל מה שעשינו שוב - והפעם את תאפשרי לעצמך לקבל... את מסכימה שנתחיל הכל מחדש?" (לא אכפת לי שנגמר הזמן).
היא המשיכה בהסברים...
ואני שוב (יודעת כמה זה דורש ממנה אומץ ומוציא אותה מאזור ה"נוחות" אך לא וויתרתי): "אנחנו נעשה עכשיו שוב את כל מה שעשינו... את מסכימה לאפשר לעצמך?"
הסכימה :)
התחלנו את התהליך שוב ותוך חמש דקות פריצת דרך. נוצר מרחב חדש.
ברגע שמאפשרים לאי הודאות להיות - החומות נופלות ונפתח מרחב לשינוי המבורך.
אך אַלְיָה וְקוֹץ בָּהּ, לפעמים ישנו רצון אך אין בשלות ומוכנות פנימית לשינוי, ועל כך כמה מילים:
כל אדם נמצא על המנעד שבין צורך בשינוי לבין הצורך ביציבות, במנעד הזה קיימים ארבעה מצבים המבוססים על מחקרו של קלאוס יאנסן:
מצב שביעות רצון- קיימת תחושה טובה של בטחון, אפקטיביות, שייכות, התאמה, נוחות, איזון וודאות.
מצב הכחשה- תחושה לא טובה לגבי המצב, אך קיים פחד משינוי, תחושות קושי, הימנעות, מתח, תסכול, ייאוש, ביקורתיות, נוקשות ואי מתן ביטוי לרגשות.
מצב התחדשות- תנועה אל עבר האפשרי, המאתגר והיצירתי. אפשרויות חדשות מתגלות, תחושה של התחלה חדשה, פתיחות, הסכמה, ביטחון, התרגשות, השראה, אופטימיות, תובנות, עיבוד חוויה, התלהבות.
ניתן לעבור במפגש ממצב למצב וליצור פריצת גבולות ממש כמו באירוע שהצגתי מהשבוע. מצד שני יתכן מצב של הזנחת הבעיה ועלולה להיות התדרדרות לאחור ממצב בלבול למצב הכחשה...
בקליניקה שלי אני מנחה בתהליך קצר מועד לנטרל מחשבות ואמונות מכאיבות שעוצרות מהשגת מטרות שמלוות במשך שנים. זהו תהליך שחוסך זמן וגם המון התנסויות כואבות, תחושות כישלון ובעיקר חרטה ואשמה.
