חיפוש

מסלול המחשבות

במהלך חול המועד קבעתי עם חברה שלא פגשתי זמן רב, הדרך הראתה לי כמה אני על אוטומט, כמה אני לא נוכחת כי ברגע של מוסחות וחוסר תשומת לב פיספסתי את המחלף שבו הייתי אמורה לרדת, זה עלה לי בתוספת של ארבעים דקות נסיעה...


זה קורה הרבה כשאנחנו עסוקים במחשבות על העבר (שלא ניתן לשינוי) או מחשבות על העתיד (לא ידוע) ולכן בשני המקרים אנו עסוקים בדמיון ולא במציאות.


זה מצחיק אבל מחקרים הראו ש- 60-70% מהמחשבות שלנו מיותרות, המחשבות שלנו נודדות וכשהן נודדות = פחות אושר...


בקליניקה שלי אני עובדת עם נשים על ארבעה מרכיבים עיקריים שאחד או יותר מהם לא מאפשרים להן להיות נוכחות ברגע: מוסחות, תחושת בדידות, דיבור פנימי שלילי, אובדן משמעות ומטרה בחיים. הרעיון הוא להיות בתשומת לב לרגשות, לתחושות, לגוף, לנשימה כאן ועכשיו וללא שיפוט. להפחית את הנדידה ולהגביר את הקשיבות פנימה. זה דורש תרגול ומודעות עצמית וזה שווה את זה.


אחת מהמתאמנות שלי קיבלה ממני תרגיל נשימה והיא יישמה אותו שבוע לאחר מכן כשהלכה למרפאה לקבל טיפול ממנו חששה, הנשימות עזרו לה להיות ברגע במקום להריץ תסריטים קטסטרופליים.


מתאמנת אחת קיבלה ממני משימה פשוטה לתרגל את מודל אפר"ת מול אנשים סביבה, ממצב של עלבונות, מרמור, קורבנות, כעס וכאב היא עברה להבנה ואכפתיות, כי תרגול המודל העביר אותה ממצב של הנחות לגבי כוונות של אנשים למצב של עובדות מציאותיות ותקשורת.


קשיבות זה לשים לב לנוף, ליהנות מכל רגע עם הילדים, לשים לב לתחושות שלי במים, באוויר, ברוח, לתקשר, לשאול, לנשום. זה מצחיק כי כשעליתי מנחל תבור בחזרה רטנתי וקיטרתי עד שישבנו ואז חשבתי איך אני בוחרת לקטר מול נוף עוצר נשימה, איזו זכות נפלה בחלקי לעשות כזה מסלול...



13 צפיות

פוסטים אחרונים

הצג הכול