top of page
חיפוש

ניפוץ אשליות בזוגיות

לא מזמן התחלתי לקרוא בספר "כשהבודהה התחתן" של שרלוט קסל, כבר בהתחלה שבו את ליבי כמה מסרים עוצמתיים:

יצירת קשר אוהב ובוטח המבוסס על הבנה וחמלה מתאפשר כשאנחנו רואים את בני הזוג בלי תדמיות, אשליות וציפיות. הרבה פעמים אנחנו אוחזים בתפיסות שקובעות כיצד בן הזוג אמור להתנהג בהתאם למצב הרוח או הרצון שלנו על פי עקרונות שאימצנו לאורך השנים. העיקשות, ההצמדות והאחיזה בישן גורמות לסבל רב לחדור לקשר הזוגי.


זה הזכיר לי את נטלי ומושיקו מ"טיפול זוגי" בכאן 11:

נטלי תכננה ערב רומנטי, הם לא הצליחו להשיג סידור לילדים הקטנים, אז התכנית בוטלה, אבל נטלי נשארה עם הבייבידול מתחת לחליפת הדלתא והסבירה: "באתי, ראיתי שהוא רואה משחק, ואז אמרתי טוב נחכה וזהו. נרדמתי"....



נטלי חיה באשליה שמושיקו יודע מה יש מתחת לדלתא ושהוא יודע מה הכוונות שלה, אבל המשחק בטלוויזיה יותר מעניין אותו, היא המשיכה לפתח את התסריט ונפגעה ממנו.


"רגע, לא, אבל זה חשוב מה היה אחרי זה" מושיקו מחדד "יום למחרת, אמרתי לה: 'בואי נכין כוסית' נכנסנו למיטה עם הכוסית, אני רואה אותה שמה את הכוסית מסובבת את הגב וככה, ואני אומר לה 'בואי תשבי, נשב עם הכוסית' -לא, מה אני רובוט?' תראי לא חייב לעשות כלום... " מושיקו מוסיף את התסריטים שלו.


כל אחד מהם יצר סצנות שלמות בעלילה שלא התרחשה.


מארק טווין הפליא לומר:

"היו לי צרות רבות בחיי, אבל רובן לא קרו באמת"

בקליניקה שלי אני מנחה את המתאמנות לעצור את התסריטים השליליים, לצאת ממעגלי הפגיעות, להבחין בין עובדות לבין הנחות, להפסיק להשלים מידע מהדמיון, לדבר, לשאול, לתקשר את הרגשות בזוגיות.



42 צפיות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page